מתווך נדל"ן הגיש כנגד זוג לקוחותיו תביעה בה ביקש לחייב אותם לשלם לו דמי תיווך, לאחר שהציג בפניהם דירת מגורים שנרכשה על-ידם. אולם בית המשפט דחה את תביעתו וקבע כי המתווך לא הוכיח שהיווה הגורם היעיל במסגרת העסקה.
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות, נדונה תביעה שהגיש מתווך לתשלום דמי תיווך בסך 16,000 ₪, ולתשלום בסך של 7,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לו לטענתו בשל אי תשלום דמי תיווך, בנוגע לדירה שרכשו לקוחותיו.
טענות המתווך
במסגרת ההליך טען המתווך בין היתר, כי הנתבעים שהנם בעל ואישה הזמינו ממנו שירותי תיווך עבור רכישת דירה המצויה באופקים, וכן חתמו עמו על הסכם להזמנת שירותי תיווך בו הם התחייבו לשלם לו אחוזי תיווך בשיעור של 2% משווי העסקה של הדירה שתירכש על-ידם.
עוד טען המתווך, כי לאחר שהנתבעים חתם עמו על הסכם לשירותי תיווך הוא הציג בפניהם את הדירה, אשר נרכשה על-ידם לבסוף, אך למרות זאת הם סירבו לשלם לו דמי תיווך כי שהם התחייבו לשלם לו בהסכם התיווך, ולכן טען כי הם מחוייבים לשלם לו את דמי התיווך מכוח חוק המתווכים במקרקעין.
טענות הנתבעים
הנתבעים מנגד טענו, כי בעל הדירה לא התקשר עם המתווך בדרך כלשהיא, ולא חתם עמו על הסכם בלעדיות ולא הסכים לשיווק הנכס באמצעות המתווך, ואף לא התחייב בפני המתווך כי האדם שירכוש את הזכויות בדירה ישלם לו דמי תיווך.
עוד טענו הנתבעים, המתווך אינו זכאי לקבל מהם דמי תיווך מאחר והוא לא היווה את הגורם היעיל ביותר בביצוע העסקה, וכי הם רכשו את הדירה מבעליו במחיר נמוך יותר מהמחיר שהוצג להם על-ידי המתווך, עובדה המעידה על כך שהמתווך לא היווה הגורם היעיל בעסקה, וכן הם טענות כי המתווך אומנם הציג בפניהם את הדירה, אך לפני כן הם גילו פרסום של הדירה באינטרנט והגיעו למקום על מנת לראות היכן הדירה ממוקמת.
החלטת בית המשפט
בית משפט לתביעות קטנות דן בטענות הצדדים, והחליט לדחות את תביעתו של המתווך. במסגרת פסק הדין דן בית המשפט בין היתר בשאלה – האם המתווך ביצע פעולות תיווך מכוח חוק המתווכים במקרקעין, והאם הוא היווה הגורם היעיל במסגרת העסקה, וציין כי על מנת שהמתווך יהיה זכאי לדמי תיווך עליו להוכיח כי פעולותיו הן אלו שהביאו להסכם מכר מחייב בין הצדדים.
בית המשפט קבע כי במקרה זה המתווך לא עמד בנטל זה, ולא הוכיח שנקט פעולה מצדו שממנה ניתן היה להגיע למסקנה כי הוא זה שהיה הגורם היעיל בהתקשרות בין המוכר לבין הנתבעים.
בסוגייה זו ציין בית המשפט, כי אין חובה שרק המתווך יהיה הגורם היעיל במסגרת העסקה לצורך קבלת דמי תיווך, ולעיתים פעולות במישורים שונים הם אלו שיוצרים את מפגש הרצונות בין הצדדים, אך המתווך עדין חייב להיות לפחות חלק מאותם גורמים יעילים בהתקשרות בין הצדדים, בעוד שבמקרה זה המתווך לא הוכיח כי כך אירע. בנוסף בית המשפט ציין, כי אומנם הדירה הוצגה לנתבעים על-ידי המתווך, אך לא די בעצם הצגת הדירה כדי לקיים את הדרישה כי המתווך היה הגורם היעיל, וכי עליו לעשות פעולות שיווק נוספות כדי להוות הגורם היעיל בביצוע העסקה.
לאור זאת, בית המשפט קבע כי המתווך לא הוכיח שהוא היה הגורם היעיל בהתקשרות בין בעל הדירה לבין הנתבעים, או כי היה מעורב במשא ומתן ביניהם, או כי בוצע מצדו פעולה כלשהיא לאחר הצגת הדירה לנתבעים אשר הביאה להתקשרות הצדדים בהסכם המכר.
מאמר זה נכתב על-ידי עורך דין ליקויי בניה אהוד פאי, העוסק בתביעות מקרקעין. לשאול בנושא דוא"ל: office@felaw.co.il, טל. 077-6596951. מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
