על פי תיקון 101 לחוק הבנייה והתכנון, אשר יוסד בשנת 1965, כוונתו הינה שיפור ההליכים של הרישוי וזאת ללא פגיעה באיכות הבנייה. כדי להשיג מטרה זו צריך ליצור מדרג של אבחנה בין מסלולי הרישוי וקביעתם של שלושה נתיבים, כלהלן – הליך רישוי מקוצר, עבודות הפטורות מהיתר וכן הליך רישוי מלא. על פי סעיף מאה ארבעים וחמש לחוק ניתנת האפשרות על ידי שר הפנים לקבוע את סוגיהן של העבודות ושימושן אשר פטורים מהיתר בניה, כדי שיענו על התנאים הבאים:
- תנאים אלו לא פוגעים בשלד הבניין וביציבות שלו ו/ או במערכות הבניין ובתפקודיו.
- תנאים אלו פשוטים מבחינה הנדסית.
- השפעת התנאים האלו על חזות הבניין, על הסביבה ועל אפיין ומאפייניהן, מעטה.
- אין בתנאים כדי ליצור הפרעה, סיכון, מטרד או מפגע סביבתי של ממש.
המקרים אשר בהם צריך להגיש בקשה עבור עבודות הפטורות מהיתר לתוספת בנייה –
• הצבת מבנה זמני, שלטים מ,כולות, מבנים ניידים, וכיוצא בזה.
• כל תוספת או שינוי חיצוני לבניין קיים. לדוגמה: חניה מקורה, הקמת גדר, פרגולה, סככה, תוספת בנייה.
• כל בקשה לשימוש במבנה בצורה החורגת ממה שאושר בעבר בהיתר הבנייה.
• חפירות, התווית דרך, סלילה או סגירה של דרך, הנחת תשתיות.
מה נקבע בעיקרון הרפורמה בתהליך רישוי הבנייה במדינת ישראל?
בעיקרון הרפורמה בתהליך רישוי הבנייה במדינת ישראל נקבע כי הסוגים של העבודות שהליך הרישוי שלהם יהיה קל וקצר יותר ממה שהונהג כיום. רפורמה זו נוצרה על מנת להקל במקצת על מבצע העבודות, לבצע את העבודות אשר מוגדרות ללא הצורך המטריד בקבלת היתר בנייה. בנוסף, רפורמה זו מהותה לעשות הקלה על העומס שנוצר ברשויות הרישוי. ואכן כן, הכניסה לתוקף של תקנות אלו הובילה לירידה משמעותית במספר אמצעי אכיפה בשל אותן עבודות ולהקלה עצומה על העבודה אשר מוטלת על רשות הרישוי המקומית.
על מנת שלא ייפגעו אינטרסים ביטחוניים, נקבע בסעיף מאה ארבעים וחמש ג לחוק, כי פטור מהיתר לא יחול בתחומו של מתקן בטחוני, בתחום שטחים שנסגרו בצו שהוצא לפי תקנה מאה עשרים וחמש לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, בשטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי סעיף 160(3א) לחוק., ו / אותקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), מפרטות תנאים כלליים וכן רשימת עבודות הפטורות מהיתר, אם הם עומדים בתנאים שנקבעו בחוק ובתקנות.
על מנת לוודא כי בניינים אלה יוקמו בצורה מקצועית ובטוחה, הן מבחינת הנמצאים בקרבתם והן מבחינת השוהים בהם, ניתנה הסמכות לשר הפנים לקבוע מפרטים ותנאים לסוגי בניינים ועבודות אלה, וכן לקבוע סוגי בנינים, עבודות או שימושים הפטורים מהיתר שלגביהם תחול חובה על מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית, לרבות המועדים ודרכי מסירת ההודעה.
אודות פרגולות – עבודות הפטורות מהיתר –
פרגולות – הינן מבנה ללא קירות, כאשר התקרה של משטח הפרגולות הינו מישורי ואינו משופע או נטוי, הנסמך על עמודים וזאת בהסכמה כי המרווחים בין החלקים האטומים של משטח הפרגולות מחולקים באופן שווה ומהווים ארבעים אחוזים לפחות ממנו; הגדרות כמו למשל – סוכך מתקפל או סככת צל לא נקבעו בהגדרה ספציפית בתקנות לעבודה מצומצמת אלא נדרשה התאמתן להגדרה בהתאם לתקנות היתר בנייה.
ראו גם: היתר בניה לפרגולה
קבועים ארבעה פריטים של קירוי אשר בעטיים לא נדרש היתר בנייה –
הרשות המקומית מפרסמת מפעם לפעם קובץ של הנחיות בנושא עבודות אשר פטורות מהיתר, וכן התייחסות פרטנית של הועדה המקומית לתו”ב בהתאם לאצילת סמכות לעשות כן לפי סעיפים שלוש ב ושלוש א לתקנות.
תקנות התכנון והבניה, אשר נוסדו בשנת 1992, קובעות כי שטח מצללה של עד חמישים מטר רבוע לא יחשב שטח מקורה לצורך השטח המותר לבנייה –
* עלה שטח הפרגולות על השטחים הקבועים בפסקה.
* היא הוקמה בחצר, בגג, במרפסת, או במרפסת גג.
* יבוא השטח העודף במניין שטחי השירות.
התקנה של קירוי למרפסת צריכה לעמוד במספר קריטריונים לשם הבדיקה של המצב לאותה התקנה אמורה:
עדיין לא נדונה או הוכרעה הסוגיה האם לעניין חישוב השטחים יראו כמצללה גם פריטים מסוג סוכך/גגון/יריעת בד. בהתאם לבדיקות הללו אפשר לדעת בוודאות האם הרשות עשויהה לבצע פעולת אכיפה לעניין הקירוי המבוקש, לאחר ההתקנה.
