על פי החוק בישראל, כל בית עסק המעוניין לפעול באופן חוקי מוכרח להוציא לשם כך רישיון עסק רשמי ותקף. כאשר מדובר על עסקים המתמחים בתחום המזון והמשקאות כמו מסעדות, בתי קפה, פיצריות, מזנונים, דוכני מיצים וכו' עליהם להוציא לצורך הפעלת העסק רישיון ייעודי לכך המחייב אותם לעמוד במגוון תקנות רישוי עסקים מזון.
תקנות אלו מבוססות על פי חוק רישוי עסקים משנת 1968, המפרט את תנאי התברואה הנדרשים מבעלי עסק המקימים ומתחזקים בתי אוכל. תקנות רישוי עסקים מזון נוסדו בשנת 1983 על ידי שר הבריאות באותה תקופה, ומאז ועד היום הן מונהגות ומפוקחות בכל בית עסק לממכר אוכל, משקאות ומוצרי מזון המיועדים לציבור הרחב.
מאפיינים מרכזיים בתקנות רישוי עסקים מזון
כיוון שבתי עסק לממכר מזון מתמחים במכירה של אוכל ומשקאות, הם מחויבים לעמוד בתנאי תברואה נאותים שמטרתם שמירה על בריאות הציבור. אחד מהגורמים הנפוצים ביותר להתפתחות של מחלות מעיים ותסמיני הרעלת מזון הוא טיפול לא נכון באוכל, ולכן בתי עסק בתחום המזון מחויבים לבצע טיפול רגיש ונכון במוצרי המזון הנמצאים תחת אחריותם, זאת על פי עמידה בתקנות רישוי עסקים לבתי עסק המוכרים מוצרי מזון מסוגים שונים.
על מנת להבטיח טיפול מיטבי במוצרי המזון, תקנות רישוי עסקים מזון מפרטות באופן ספציפי את החובות המוטלות על כל בית עסק בתחום. המאפיינים המרכזיים של תקנות אלו עוסקים בסוג המזון אותו בית העסק רשאי למכור לציבור הרחב, שטחי בית העסק המחולקים על פי מחלקות נפרדות וכן מאפיינים העוסקים בחלוקת שטחי העבודה באזור בו האוכל מוכן, שהוא כמובן שטח המטבח בבית העסק.
האם כל עסק בתחום המזון מחויב להוציא רישיון עסק?
על פי חוק רישוי עסקים, כל בית עסק המהווה מקום להכנה ומכירה של מוצרי מזון מחויב להוציא רישיון תקף לכך. משום כך יש לומר כי כל עסק המכין או מגיש אוכל בשטח המקום צריך להגיש בקשה לקבלת רישיון עסק לממכר מזון, בין אם מדובר על בית עסק המוכר מוצרי מזון לצריכה בשטח העסק או בית עסק המספק מוצרי מזון לצריכה במקום אחר.
בעל העסק בתחום המזון צריך לקבל את רישיון העסק הרלוונטי בהתאם לטפסי הבקשה שנשלחו, ולכן חובת האחריות על תפעול העסק חלה עליו ועל שותפים נוספים המוגדרים כבעלי העסק. במקרה שבית עסק מסוג זה אינו פועל בהתאם לתקנות רישוי עסקים, או אינו נושא רישיון תקף לכך, בעלי העסק יישאו בהשלכות לכך על פי הקבוע בחוק.
אילו גורמים מאשרים את מתן רישיון העסק?
על מנת לקבל את האפשרת להפעיל בית עסק בתחום המזון, על בעל העסק להגיש טפסי בקשה לקבלת רישיון מתאים לכך אל הרשות המקומית בה בית העסק עתיד להיפתח. נוסף לאישור הרישיון מטעם הרשות המקומית, ישנם גורמים נוספים שצריכים לתת את האישורים לכך כמו גופים ממשלתיים דוגמת משרד הבריאות, כיבוש אש ומטרה, וכן גופים השייכים לרשות המקומית כמו וטרינר עירוני, מנהל ההנדסה וכן מחלקת רישוי עסקים הפועלת בכל רשות.
תקנות רישוי עסקים למסעדות
בית עסק המוגדר כמסעדה הינו בית אוכל הרשאי להכין במקום מנות מבושלות מסוגים שונים, כך שזהו בית עסק הרשאי להחזיק ולטפל במוצרי מזון גולמיים וכן מזון מן החי כמו עוף, דגים ובשר. תקנות רישוי עסקים מזון מגדירות את שטח החלל של המסעדה, כאשר כל שטח צריך להיות בעל שטח מינימלי על פי הקבוע בחוק. בנוסף לכך, בשטח המטבח יוקצו שטחי עבודה נפרדים לכל תהליך הבישול כך שיהיה שטח ייעודי לטיפול במזון גולמי (חיתוך ירקות לדוגמה), שטח לבישול המזון לצורך הגשתו לסועדים, שטח להוצאת מנות מוכנות להגשה וכן שטח נפרד עבור שטיפת הכלים במסעדה.
תקנות רישוי עסקים לבתי אוכל בסגנון "מזון מהיר"
בתי אוכל המתמחים במכירה של מאכלים בסגנון "מזון מהיר" כמו פיצות, בורקסים ופלאפל צריכים גם הם לעמוד בתקנות רישוי עסקים לצורך מכירת מזון לקהל הרחב. תקנות אלו מגדירות בין השאר את שטח החללים הייעודיים בכל בית עסק, כאשר לשטח המטבח, מחסן וחדר האוכל יהיו שטחים בגדלים מינימליים הקבועים על פי חוק.
בנוסף לתקנות אלו, על בעלי העסק להחזיק במקום חומרי גלם המשמשים להכנת המאכלים בהם בית העסק מתמחה. משום כך בתי עסק כמו פיצריות או דוכני פלאפל לא יורשו להחזיק ו/או למכור במקום מוצרים מן החי, אלא רק מוצרי מזון ייעודיים עבור הפעלת העסק כאשר גם להם נקבעו תקנות ייעודיות. כך לדוגמה פיצריות יורשו להחזיק קמח מנופה באריזות אטומות, ואילו דוכני פלאפל יורשו להכין נוסף לפלאפל גם תוספות עשויות ירקות לא מבושלים.
כיצד מגישים בקשה לקבלת רישיון עסק?
הליך בקשה לקבלת רישיון עסק כרוך באינספור שלבים בירוקרטיים, ולכן מומלץ לייעל את התהליך באמצעות ליווי של חברה מקצועית המתמחה בהליכי רישוי עסקים בתחום המזון.
